בפוסט על "הכיסא ההיברידי" הבטחנו לכתוב על תרבות ה Buy One העוסקת בקניה מדויקת יותר.
הבטחנו, ולכן נקיים...
משבר האקלים ההולך ומחריף מחזק את התפיסה האורבנית - בניה רוויה, מערכות תחבורה יעילות, בניינים ירוקים, למעשה, לערים יש יכולת למלא תפקיד מרכזי בבלימה של שינויי האקלים המתרגשים עלינו לרעה.
דו"ח שפורסם באתר C40 הראה שלמרות היתרונות הגלומים בחיים האורבניים, דווקא תושבי הערים (ובעיקר בערים עשירות במדינות מפותחות) קונים יותר, טסים יותר, ומשתמשים בהרבה יותר אנרגיה מאשר אנשים שגרים באזורים כפריים. כיום, כ 55 אחוז מכל בני האדם חיים באזורים עירוניים ומייצרים כ 70 אחוז מסך פליטות הפחמן השנתית.
הבעיה שאנחנו בדרך כלל לא לוקחים בחשבון שלכל הדברים שאנו קונים: החל מבגדים, דרך מזון וכלה במכשירי האלקטרוניקה שלנו, יש עלויות נוספות שמועד התשלום שלהן הולך ומתקרב...
כמו נוסעי הטיטאניק הרוקדים בבטן האנייה המנווטת את דרכה בעליצות ובנחישות אל עבר הקרחון, כך אנחנו צורכים את עצמנו לדעת לעבר הקטסטרופה. בניית בתים ירוקים כבר לא מספיקה כדי לצמצם את פליטת הפחמן באופן משמעותי, והגיע הזמן לחשב מסלול מחדש בנוגע לאופן שבו אנו חיים והמוצרים אותם אנו צורכים.
גישת ה Buy One - שגורסת כי כדאי להשקיע יותר בכל פריט אך לצרוך פחות, הולכת יד ביד עם הגישה הקומפקטית.
אנחנו מאמינים שקניה (גם אם יקרה יותר) של פריט ריהוט מדויק ואיכותי, המותאם לחלל ומאפשר לנצל את מלא הפונקציונליות של המרחב נכונה יותר מקניה של פריט מדף "קונבנציונלי" שבסופו של דבר לא יענה על הצרכים הנדרשים ואף יביא לצריכה נוספת.
אז, אם ברצוננו להסיט את חרטום האנייה ממסלול ההתנגשות הבלתי נמנע, כדאי שנתחיל לצרוך חכם יותר, מושקע יותר, ובעיקר... פחות. הרבה פחות!
