אנחנו מרבים להשתמש במונחים כמו: צריכה נבונה, בניה ירוקה, פשוטה, חכמה.
מבחינתנו לא מדובר במילים חסרות תוכן, אלא חלק מההוויה והעשייה היומיומית שלנו בסטודיו.
שמנו לנו למטרה לעשות שימוש חוזר בקיים, לצרוך פחות, לבנות פחות, ואפילו לא לבנות כלל אם הדבר לא באמת נדרש. להחריב הכל ולבנות מחדש זו חכמה קטנה מאד, או בעצם בכלל לא חכמה.
כשמגיעים אלינו לקוחות עם השאלה: מה המקסימום שאנחנו יכולים לבנות? אנחנו עונים להם בשאלה: מה הצרכים שלכם? מה בעצם נדרש?
אבל, האמת הכואבת היא שגם אנחנו, דקה לפני יום כיפור, צריכים להכות על חטא. אחרי תשע שנים הסטודיו עובר דירה. מנקים שולחנות, מפנים, אורזים, וככל שהקופסאות מתמלאות ונערמות אנחנו נחשפים לכמויות הנייר, הציוד, והמוצרים שאגרנו במהלך השנים והתקשנו להיפרד מהם.
לא פשוט לגלות שגם אנחנו נפלנו למלכודת של אגרנות מיותרת.
אז בעצם כמה באמת הסטודיו לקומפקטיות צורך?! כמה אנחנו משאירים מאחורינו? זמן טוב לעשות חשבון נפש...
בבחינת "מודה ועוזב ירוחם" מיד הזדרזנו והזמנו שקי גריסה (הרבה שקי גריסה!!!) תוך החלטה נחושה שבסטודיו החדש - המעבדה לקומפקטיות, נמשיך ליישם את כל מה שאנחנו מאמינים בו באופן הרבה יותר נאמן לאג'נדה, קומפקטי ומוצלח.
שנה טובה!
