February 17, 2020
February 3, 2020
January 27, 2020
January 20, 2020
January 14, 2020
December 23, 2019
December 16, 2019
December 9, 2019
November 29, 2019
November 25, 2019
September 23, 2019
את הפרוייקט: Out of office של האדריכלים VON M אפשר להגדיר כהכלאה בין סלון, חלל ישיבות ואולם.
למעשה מדובר במרחב של 300 מ"ר המיועד להשכרה עבור מפגשים שונים, אירועים וישיבות.
כדי לענות על הצרכים השונים של הקבוצות ששוכרות את המקום, החלל יודע להתגמש ולשנות את החלוקה הפנימית שלו בעזרת שימוש בשני אלמנטים מרכזיים: "קירות ריהוט" עשויים מעץ שמתניידים בחלל.
הדינמיות הזו מאפשרת למרחב לספק פריסות שונות של "חדרים" ובכך לאפיין אזורים שונים בהתאם לנדרש מהם - אזורי ישיבות לקבוצות גדולות או קטנות, אזורים לעבודה, מנוחה, אזורים לתצוגות אינטראקטיביות, קירות מדיה למצגות וכדומה.
אם אתם עדיין לא עוקבים אחרינו... זה השלב שבו אתם בוודאי שואלים את עצמכם: מה לפרויקט המשתרע על פני 300 מ"ר ולקומפקטיות?!
ובכן, התשובה טמונה בשפת XS - נכון שקנה המידה גדול, אבל בפועל מדובר פה על ריבוי חללים שארוזים באופן מדויק בתוך מרחב שיודע להתאים את עצמו לצרכים של המשתמשים בו.
או כמו שאנחנו תמיד אומרים... קומפקטיות ≠ קטן :)
September 16, 2019
בפוסט על "הכיסא ההיברידי" הבטחנו לכתוב על תרבות ה Buy One העוסקת בקניה מדויקת יותר.
הבטחנו, ולכן נקיים...
משבר האקלים ההולך ומחריף מחזק את התפיסה האורבנית - בניה רוויה, מערכות תחבורה יעילות, בניינים ירוקים, למעשה, לערים יש יכולת למלא תפקיד מרכזי בבלימה של שינויי האקלים המתרגשים עלינו לרעה.
דו"ח שפורסם באתר C40 הראה שלמרות היתרונות הגלומים בחיים האורבניים, דווקא תושבי הערים (ובעיקר בערים עשירות במדינות מפותחות) קונים יותר, טסים יותר, ומשתמשים בהרבה יותר אנרגיה מאשר אנשים שגרים באזורים כפריים. כיום, כ 55 אחוז מכל בני האדם חיים באזורים עירוניים ומייצרים כ 70 אחוז מסך פליטות הפחמן השנתית.
הבעיה שאנחנו בדרך כלל לא לוקחים בחשבון שלכל הדברים שאנו קונים: החל מבגדים, דרך מזון וכלה במכשירי האלקטרוניקה שלנו, יש עלויות נוספות שמועד התשלום שלהן הולך ומתקרב...
כמו נוסעי הטיטאניק הרוקדים בבטן האנייה המנווטת את דרכה בעליצות ובנחישות אל עבר הקרחון, כך אנחנו צורכים את עצמנו לדעת לעבר הקטסטרופה. בניית בתים ירוקים כבר לא מספיקה כדי לצמצם את פליטת הפחמן באופן משמעותי, והגיע הזמן לחשב מסלול מחדש בנוגע לאופן שבו...
September 4, 2019
כיום, מבנים מודולריים-טרומיים, קפסולות, ויחידות מיקרו וננו, הם חלק בלתי נפרד מהנוף האדריכלי.
אבל בשנת 1972 הייתה זו בשורה של ממש כאשר האדריכל הצרפתי Georges Candilis ומעצבת הפנים הפינית Anja Blomstedt הציגו את מבנה המשושה: ה- "Hexacube" (כנראה שהיצירתיות שהושקעה בפרויקט כבר אזלה בשלב בחירת השם... :)
קנדיליס שהיה מתלמידיו של לה-קורבוזייה, הגה מערכת מודולרית המורכבת משני חלקי פיברגלס מחוזק, היוצרים מודולים בגדלים של 4 מ"ר או 8 מ"ר. האלמנטים שהתקבלו היו קלי משקל וניתן היה בקלות יחסית לערום, להוביל, ולהתקין אותם בכל מקום שנדרש. הצורה הגאומטרית של המודולים אפשרה הקמה של מבנים בגדלים ובשילובים שונים ללא הגבלה.
אבל, כמו כדי להוכיח את נכונות הפתגם ש"תזמון זה הכל בחיים", פרץ ב 1973 משבר האנרגיה העולמי והביא באחת לסיומו של הפרויקט האדריכלי יוצא הדופן הזה.
היום כ- 47 שנים לאחר שהומצא, אפשר לומר שבמידה רבה ה "Hexacube" סימל את תחילתה של הבניה המודולרית הטרומית.
