מחדרים נפרדים לחללים המשכיים

אחרי היכרות בבית המשפחה הבנו שקיימים שני אתגרים בפרויקט שזקוקים למענה: [1] גובהה הנמוך של הדירה (2.5מ' הוא המינימום שהתקן הישראלי מאפשר לדירת מגורים) [2] פירוק ההפרדה הקשיחה בין האיזורים המשותפים בבית. החלוקה לחללים נפרדים יצרה תחושה צפופה ("צפיפות נתפסת" גבוהה בשפת XS). הקירות מנעו קשר עין ומעבר אור ואוויר בין החללים. חלל העבודה היה מנותק מחיי הבית וניתן היה להגיע אליו רק דרך חדר השינה של ההורים. בין המטבח לסלון היה אי שחילק באופן נוקשה את המטבח והסלון וכפל מקומות אכילה שצמודים זה לזה. כך גם התחלקה שאר הפעילות בבית: העבודה אמורה הייתה להתבצע ב"חדר העבודה", הצמוד לחדר ההורים ונפרד משאר הבית, ולילדים הוקצה מקום משחק ב"חדר המשחקים", גם הוא חדר סגור.