הדמיה: סטודיו בונסאי

Me-cro אבן גבירול

את הפרויקט יזמו ותכננו האדריכלים אדר סקר ויעל סאגה מ"הפלטפורמה העירונית". במסגרת הפרויקט ייהרסו שני בנייני מגורים ברחוב אבן גבירול סמוך לרחוב בזל, ובמקומם ייבנו שני בניינים שיכילו 50 דירות. שטחי הדירות, ש-33 מתוכן מיועדות למכירה, נעים בין 42 מ״ר ל־82 מ״ר + מרפסות, והן יימכרו ללא חניות.

 

תכנון הבניין והדירות לוקח בחשבון את הסביבה העירונית: נתיבי אופניים, תחבורה ציבורית קיימת ומתוכננת (הקו הירוק של הרכבת הקלה), מרכולים פתוחים 24/7, תרבות זמינה, פארק הירקון והנמל הסמוכים ועוד. כל אלה מאפשרים פחות אחסנה, מקרר שמתאים ליחיד או לזוג, וויתור על קונבנציות נוספות כמו פינות אוכל, חדרי שירות ועוד. 

 

בדירות המתוכננות תואמו פריטי ריהוט קבועים, מתוכננים בהתאמה לפרופיל הדיירים ובעיצוב ממספר דגמים לבחירתם ובכך מאפשרים לנצל אותה למגוון שימושים ובהתאמה אישית. 

 
 

"שינויי דיירים"

צמד מילים שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות, בכל תהליך רכישת דירה בפרויקטי נדל"ן בישראל. מאחורי הצמד, מסתתרת מערכת מורכבת ויקרה שכל צד בדרך מפסיד ממנה (עלויות לדיירים, עלויות ליזם, עיכובים וסיבוכים לקבלן בביצוע ועוד).

 

מקובל במכירת דירות שהקבלן מספק דירה עירומה שמתוכננת באופן גנרי לדייר דמיוני, ואליה מזמינים הרוכשים מעצב פנים או אדריכל שמתכננים בה שינויים והתאמות.  

 

הדיירים מביאים רעיונות מפינטרסט, היזם צריך להקים מערכת לקלוט את כל השינויים המוצעים, הלו״ז מתעכב, והדיירים? מוצאים את עצמם מתעסקים בהחלטות ובחירות תכנוניות ומוציאים עוד ועוד סכומים על דירה שמלכתחילה עלתה לא מעט. 

 

הגישה בפרויקט Mecro היתה שונה: הקונה מוציא סכום כסף נכבד על הדירה, ובתמורה מקבל מוצר תפור ומדויק שייתר את הצורך בתהליך המקובל של שינויי דיירים. הסטנדרט גבוה, פריטי הנגרות תפורים, המערכות (אינסטלציה, חשמל ומיזוג) כבר תואמו מראש והעלות הנוספת שהיה הדייר מוציא בפרויקט מסוג זה נחתכת בחצי (ואפילו פחות) והופכת את מחירי הדירות ואת תהליך הרכישה לאטרקטיבים.
 

חשבנו על כל השימושים שיש לדיירים בעיר לבקש והתאמנו את החלל בהתאם, עם דקדקנות ששמורה בדרך כלל לדירות היי אנד. אנחנו רואים את הפרויקט כסנונית ראשונה לקביעת סטנדרט ישראלי אחר בדירות קבלן הן מבחינת איכות התכנון והן מבחינת איכות המוצר שדיירי הקצה מקבלים.

מתוך תפיסת העולם הקומפקטית ובהשראת ערים גדולות מהעולם, הוחלט בפרויקט Me-Cro לנצל את המרחבים המשותפים לשירותים שיכולים להוות "הרחבת היחידה". הבניין יכלול חדר כביסה ואזורי עבודה משותפים לדיירים. בעורף הבניין תוכננה על-ידי הפלטפורמה העירונית גינה ציבורית אינטימית עם מתחם מקורה לפגישות עבודה או לפנאי.

אם אנחנו כסטודיו אחראיים רק על תכנון פנים הדירות, למה השטחים המשותפים מעניינים אותנו? 

[1] הם משפיעים על תכנון פנים הדירות מהותית משום שחלק מהפעילויות יכולות לצאת החוצה. לדוגמא הכביסה, שיצאה בניו-יורק מהדירה לפני למעלה מחצי מאה ואצלנו בישראל עדיין עמוק בפנים, וחללי עבודה שמאפשרים צמצום וגם כפי שנוכחנו בקורונה, נותנים אפשרות לצאת מהפיג'מה ולהתנתק מהמקרר ;)  

[2] נדיר שבפרויקט שבו היזם לא מחזיק בנכס לשכירויות ארוכות טווח (Space as a service), יושקעו משאבים משמעותיים בחללים ציבוריים. לרוב חללים אלו מופיעים במגדלי "יוקרה" עם תשלומי וועד בית משמעותי ונפח אוכלוסיה גדול. 

תנועה

השינוי המהותי בתכנון החדש לעומת הקודם התבטא בהקטנת שטחי המעבר ובעיקר באופי התנועה.

מסדרון הוא רק דרך אחת ליצור היררכייה בין חדרים, אבל בהחלט לא היחידה. בפרויקט הזה, השירותים ניצבים במרכז הבית וכל התנועה מתרחשת סביבם במעין לופ קסום :) הילדים יכולים להתרוצץ מסביב. הם יכולים לבחור לעבור דרך או לשמור על פרטיותם. ובעתיד? יוכלו לבחור את דרגת הפרטיות שירצו על-ידי נעילת הדלת ביניהם.

 

מבואת הכניסה

חלל הכניסה הוא נושא שאנחנו נלחמים כדי להחזיר לתודעה התכנונית. שמים סוף לערימת המפתחות והמכתבים על שולחן האוכל. חלל הכניסה שיצרנו לוקח בחשבון מקום למפתחות, תלייה, מקום עם מראה להסתדרות לפני יציאה, להניח דברים ועוד. ה-"Peg Board" מאפשר לדיירים גמישות ככל שהזמן והצרכים משתנים.

 
 

אי לששה או יותר

יחידת אחסון על גלגלים מתחת לאי ניתנת לשינוע ומאפשרת להגדיל את מספר מקומות הישיבה מ- 6 ל- 8. 

חשמל מסתתר במרכז האי ומאפשר שהייה ועבודה. את גבולות האי מסמן שטיח ריצוף של חברת מוטינה (Mutina) מסדרת הפרחים פטרישיה אורקיולה (Azulej Flores Patricia Urquiola).

 

תעוזה חומרית

בפגישת ההיכרות עם המשפחה, אי שם בתחילת 2019, הם אמרו לנו ״אנחנו אוהבים את הרעיונות שלכם, אבל למה כל הפרויקטים לבנים?״. בשנים שקדמו לפנייתם (פרויקטים שרואים באתר התחילו לפחות שנתיים/שלוש לפני הפרסום) רבים מלקוחותנו חששו משימוש בצבע וחומריות חמה. פרט לשירותי אורחים, שתמיד אפשרו לאנשים לשחרר כל רסן עיצובי, המחשבה הייתה שברוב הבית, עם לבן ואפור אי אפשר לטעות. היות ואנחנו מאמינים שאדריכלות טובה נעשית בדיון ושיתוף פעולה עם הדיירים, אמנם הצענו חלופות "חמות" אך לבסוף החשש הכריע וחלק נכבד מהפרויקטים שצולמו היו עם חומריות מאופקת. לשמחתנו, בפרויקט הזה הדיירים התפרצו לדלת פתוחה ואחריהם כמו כדור שלג (חמים וחומרי) פנו אלינו עוד ועוד דיירים שמוכנים להעז בבחירת חומר, צורה וצבע.

 

חזיתות המטבח הנמוך ומשטח האי, עשויים עץ גושני בעיבוד גס. שלד ארון המטבח והאי נעשו על-ידי פרופילי מסגרות מרותכים, צבועים שחור. ידיות המטבח ההמשכיות עשויות פח מכופף בגמר זהה. הבסיס של ארון המטבח הוכנסה פנימה, ויחד עם הרגליים הדקיקות נוצרת תחושה קלילה ומרחפת למטבח העשוי כולו מעץ, שיכול היה אחרת להכביד על החלל.

 
 
 

חלל רב תכליתי

החלל הייחודי של הדירה הוא החלל הרב תכליתי. אפשר להתייחס אליו כאל לב הבית משום שהוא מאפשר בתוכו הרבה פעולות:

חוץ מלשמש כמעבר בין חדר הילדים המשותף למטבח או לחלל הרחצה של הילדים, הוא נשפך אל המטבח והסלון והופך להיות הרחבה שלהם ביום-יום ובזמן אירוח.

הוא מאפשר משחק, אירוח של מסיבות שינה, קריאת סיפור, יצירה ומכיל אחסון רב לכל מה שילדים אוהבים (משחקים, כלי כתיבה, צעצועים ומה לא).

המיקום של החדר והפתיחות שלו מבטאים את ההרמונייה שהמשפחה רצתה ליצור: גישה בגובה העיניים שאומרת שלא צריך להחביא את הילדים והבלאגן שהם מיצרים מאחורי דלתות סגורות, אלא להיפך: מזה אנחנו נהנים וכולם מוזמנים.

 

מחליטים לחיות בעכשיו

בתכנון החדש התקבלה החלטה: לא לבנות חדרים שמחכים לילדים שיגדלו, ולא לחיות בדירת ״בינתיים״. 

לזוג ההורים שני ילדים קטנים, הנהנים לישון באותו חדר היום, אבל בעתיד, טבעי שירצו להתפצל לשני חדרים פרטיים. תכנון הדירה לוקח בחשבון את השלב הבא של הפיצול לשני חדרים עצמאיים.

 

מתישהו...

אנחנו רואים הרבה דירות של אנשים שמוכנות לכל מיני תרחישי ״מתישהו״. כמו המתישהו הזה שיבואו הדודים מארצות הברית ליומיים, מתישהו שנארח ארוחת פסח ועוד. המתישהו הזה הרבה פעמים גורם להחלטות שמשאירות הרבה שטחים בבית ב"היכון", על חשבון שטחי היום-יום שמצטופפים להם. 

 

במקרה שלנו נושא ה"מיטת חבר" קיבל התייחסות מיוחדת. המיטות חבר הקנויות לרוב תופסות שטח אחסנה יקר שצמוד לרצפה ונגיש לילדים הקטנים. בפרויקט שלנו התיחסנו בשני אופנים שונים לנושא מיטת החבר ובכלל לאירוח. 

 

בחדר הרב-תכליתית, שעת הסיפור היומית קיבלה פינה מיוחדת. ביום יום משמשות הספות לאזור קריאה בנישה אינטימית מתחת לחלון, ומתישהו, כשמגיע הרגע - הספות נפתחות לשתי מיטות עצמאיות (ונוחות להפליא!) ומאפשרות אירוח משפחה או חברים.

 

מיטת החבר השניה מסתתרת מתחת למיטה של הילד בחדר השינה המשותף. את המיטה עיצבנו בשיתוף דקדקני של האמא שהיתה מעורבת בכל פרט. בניגוד למיטות הקנויות, איפשרנו אחסנה נגישה בגובה הרצפה (נגיש לילדים), כאשר מיטת החבר מעל והמיטה היום-יומית של הילד גבוהה מעל הכל, צופה על החדר מלמעלה כמו מבצר. למבוגרים, גובה כזה פחות מתאים. לילדים? היא מייצרת כיף, שייכות, משחקיות והרפתקנות רק מעצם הטיפוס אליה.

 
 

חלל שינה הורים

כחלק מגישת "בגובה העיניים" של המשפחה, מראש לא הוגדרה "סוויטת הורים" כמו שמקובל בדירות קבלניות. במקום זה הוחלט שירותים משותפים, נגישים לכולם, ועל חדר שינה הורים מינימלי, כמעט סגפני: מיטה, שתי שידות, שתי מנורות וזהו. את מידוף הספרים יצרו המשפחה בעבר והביאו As Is מהדירה הקודמת

 
 

הופכים חדר ארונות לחלל ארונות

במקום חדר הארונות המקובל, הצבנו בפשטות מול המיטה חלל פתוח של ארונות. הפתיחה הזו מיצרת תחושת חלל גדולה יותר (צפיפות נתפסת בשפת XS). שטיח הריצוף שהגדיר את גבולות האי במטבח, מסמן כאן את אזור להתלבש ונותן הגדרה מרומזת לחלל.

 
 

חבר זה לא קיר, אני ארון, נעים להכיר

קיר הוא הדרך המקובלת והמהירה ביותר לחלק חללים בדירה. הוא גם פתרון מאד מוצלח לנושא בסך-הכל. אבל בסיטואציות מיוחדות, בפרויקטים קומפקטיים ובמצב בו יש ארון כפול (גב לגב) כמו בפרויקט שלנו, מחיצת ארונות לא נופלת אקוסטית מקיר גבס (בטח כאשר בנוסף לכפל קופסאות ודלתות הארון, יש בגדים רבים בתווך. אם ממש רוצים להגזים, יש ממברנות אקוסטיות דקיקות (לדוגמא "טקסאונד") שמוסיפות עוד שכבת הגנה.

החזית הפונה לאירוח כוללת אחסנה וכל נושא האודיו-יודאו (טלוויזיה) לכיוון הסלון.

 
 
 

חדרי הרחצה

התעוזה החומרית של המשפחה המשיכה גם בשירותים, שם שילבנו ארונות וינטאג׳ מ״יניב פשפשים״ ובחרנו באריחים המיוחדים של raw edges שנראים (ומרגישים) כמו קיפולי נייר. 

הגיגי שירותים 1: מבחינת פעילות, כשאנחנו מדברים על טקסים של יום-יום, אחד התחביבים הידועים והפחות מדוברים של אנשים הם קריאה בשירותים. לא יודעים למה, אולי מתביישים? בכל מקרה כאן שיתפו אותנו בכיף, וקיבלו בתמורה מדף מיוחד לספרי ילדים בגובה אסלה.

 

הגיגי שירותים 2: מראה חייבת להיות מול הכיור. נכון? אבל מה אם ארגון החדר מזמין אותנו לחלון מול הנוף במקום? במקרה שלנו המראה מונחת לצד הכיור ומולו יש חלון שמכניס הרבה אור (ואם רוצים גם נוף). היות והחדר נועד לילדים, גובה המראה תואם את גובהם. מבוגרים רוצים להשתמש? שיתכופפו :) 

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey YouTube Icon

XS Studio | Info@Xs-Arch.com

(+972) 77.5456012 | Ben Avigdor 26 | Tel Aviv Jaffa | Israel
 

Copyright © 2021 Studio XS for compact design & Architects Ofer Rossmann, Rony Avitzour. All rights reserved

השם, הלוגו ומדד הקומפקטיות הינם סימנים מסחריים של סטודיו XS לתכנון קומפקטי ושל אדריכלים עופר רוסמן ורוני אביצור. וכל הזכויות בתמונות, בגרפיקה ובתוכן האתר שייכות להם בלבד. לתקנון שימוש אתר לחץ כאן.