צילום פרוייקט: עמית גושר
תמיד אמרנו שתהליך התכנון כולל שלושה שחקנים ראשיים:
האדריכלים, עם השקפת העולם העיצובית והתפקודית שלנו; החלל שמשמש עבורנו קנבס לעשייה שלנו; והלקוח שבוטח בנו ונותן לנו להוביל, ובמקביל גם תופס את המקום שלו בתהליך.
בפרויקט שלפנינו קיבלנו השראה מהלקוח ונעזרנו בביטויי אישיותו הייחודית כנקודת פתיחה לעבודת התכנון שלנו.
אדם מיוחד מאוד נכנס אלינו לסטודיו. הוא סיפר לנו שהוא מוכר תבלינים- עובדה שמיד הציתה את הדמיון שלנו. נדרשנו לתכנן דירה במגדל חדש ולבן עבור איש שחומרים, ריחות וצבעים הם העיסוק היומיומי שלו. אדם עם שורשים עמוקים, ידע אינטלקטואלי רחב ואהבה לאמנות ולתרבות, ומקור מחייתו מתאפיינים בפשטות ומוחשיות.
המפגש עם הלקוח הצית את הדמיון שלנו והביא אותנו ליצור עבורו עולם של ניגודים: חומר ואנטי-חומר (לבן נקי ופשוט מול עץ כבד, מתכת שחורה, שטיחים אותנטיים), פשטות לצד מורכבות (גאומטריה ריבועית ונקייה מול שפה קלאסית, מעוגלת ורכה), ישן וחדש (מגדל פאר חדש מול אהבה לפרטי אספנות שנבחרו בקפידה ומתוך ידע מעמיק). ואיש אחד, שגר בבית אחד, שמכיל הכל.
בעת אירוח, ניתן לשלוף את המגירות שמתחת למשטח האי ולמקם את כסאות הבר לצד הכסאות הקיימים.
במקום להנמיך את התקרה בכל הדירה, כנהוג בדירות במגדל, חשפנו את מערכת הנתזים (ה"ספרינקלרים" - צינורות כיבוי האש) ומיקמנו במקביל אליהם מערכת תאורה גלויה בעלת מראה טכני. את החלל האורכי מדגישה יצירת אומנות של הצלם יאיר ברק באורך כ- 7 מ'. הצילום מורכב מתשעה לוחות דיקט שהיו תלויים בסטודיו של האמן אורי ליפשיץ ז"ל ונושאים את העקבות של עבודותיו: מריחות מברשת גסות ואקראיות, בניגוד מוחלט לנגרות המוקפדת, הכבדה והמדויקת שסביבה.
הדירה ממוקמת במגדל חדש ומרהיב במרכז העיר. שטופת אור ואוויר, משקיפה על נוף עירוני.
המבט מהכניסה פתוח לעבר החלל הציבורי ומושך את העין לעבר נוף עירוני מרהיב.
במקרים רבים חלונות הבית משמשים מסך ריק או מחיצה זזה שעומדת בפני עצמה. אנחנו, כמתכננים, מתרחקים ממנה על מנת לאפשר לנוכחים בחלל להביט דרכם. ברגע שיצרנו את הבר הנשען על החלון, הקשר של הבית עם החוץ התהדק. אפשר לשבת, להשקיף אל הנוף ולהתקרב אליו, מבלי לגרום להפרעה מיותרת בחלל. הפלדה הדקיקה תואמת לחלוקות הוויטרינה ועליה מונח משטח אבן כהה, התואם למשטח המטבח.
הפלדה משמשת מוטיב חוזר במקומות נוספים בבית: במידוף וחיפוי ארון היינות, במידוף הקל שמעל משטח המטבח, וגם במעבר לחלל השינה והרחצה בצורת דלת הזזה המחליקה לתוך תיבת נגרות. מראה הפלדה מנוגד לאבן הגלויה ולעץ המאסיבי, לשטיחים הצבעוניים ולרהיטים. היא חלק מהמערכות החשופות והפתוחות של הבית כמו הספרינקלרים והאומנות.
חדר הרחצה צמוד לחדר השינה. במצב אחד, כשדלתות האקורדיון שלו נסגרות, הוא משמש את האורחים. במצב שני כאשר רק דלת ההזזה נסגרת, הופך חדר השינה יחד עם חדר הרחצה לסוויטה פרטית.
הממ"ד, שבדרך כלל מציב אתגר עיצובי בהיותו חלל טכני, קר ולא שימושי, משמש כאן כיחידת השינה.
הפכנו אותו לנעים יותר באמצעות חומרים חמים, הסתרנו את רכיבי הביטחון הגסים באמצעות וילון ורכיבי נגרות, והצמדנו אליו את חלל הרחצה.
מיקמנו את מכונת הכביסה והמייבש בחלל שבין חדר הרחצה לחדר השינה ובכך ביטלנו לחלוטין את כל שטחי התנועה הריקה.
במסגרת הפרויקט, הדייר ביקש שנציע תכנית מגירה, בה יתווספו לדירה חלל שינה וחדר רחצה. ההכנות הנסתרות לחשמל ולאינסטלציה בוצעו מראש, על-מנת לאפשר גמישות ושינויים עתידיים, תוך שימור מקסימלי של הקיים וללא צורך בשיפוץ מאסיבי.
קבלן אביאל דיין
מסגרות דניאל ממסגריית TLV
נגר אביחיל ידעי
משטח מטבח שיש כהן - תעשיות שיש
ריצוף אבני טל
כלים סניטריים מודי
חיפויים טדלקט סטודיו שש
תאורה דקורטיבית לייט-אין
יועצת אומנות אריאלה מטרני
רוצים להציץ לכתבות על הפרויקט? לחצו על הלינקים :)
