2.jpeg

צילום פרוייקט: עמית גושר

רצועה-מדד-.jpg

"הבית שלהם כל כך יפה ונעים, הם אנשים עם טעם נהדר, האווירה בפגישה היתה פשוט נעימה. הם השמיעו לנו מוזיקה ממערכת הסאונד שלהם. ממש מפחיד אותנו לגעת שם, להרוס את הקסם הזה"... ככה חזרו עופר ואביטל מהפגישה הראשונה שלהם עם הדיירים משכונת בית הכרם בירושלים.

באותו ביקור הדיירים גם הצהירו בבירור שהם "לא רוצים דירה תל אביבית".

לאחר תרגום וחקירת עומק למה הם מתכוונים כשהם מדמיינים "דירה תל אביבית" התברר שהם לא רוצים דירה נטולת חיים, שהזהות נמחקה ממנה. הם מבקשים לעצמם בית נטול טרנדים שיהיה רלוונטי תמיד.

 
 

עיקר העבודה היה לתת במה וכבוד לתוכן הרב והאיכותי ששייך למשפחה: אמנות, רהיטים, גופי תאורה ופרטי וינטאג׳. וכך נוצרה הפרוגרמה של הבית עם המטרה הברורה: רק לא להרוס.

המשימה הייתה לשמר את החן והקסם של הדירה, ולבנות תשתית מתאימה לאישיות הכה ברורה של המשפחה. בשביל זה ניגשנו קודם כל למפות את כל הפריטים שהם קשורים אליהם רגשית, ואלו שימשו אותנו בכל שלב בפרויקט כאבני בניין. זאת לפי התפיסה שעיצוב עדכני שישלב בתוכו פריטים בני 40 שנה ויותר, יוכל להשאר רלוונטי גם ב- 40 השנים הבאות, לפחות.

pic.jpg

תיעוד חלק מפרטי האומנות של המשפחה.

7.jpeg

הדיירים ביקשו שהעיצוב יכיל גם את המקומיות, את הירושלמיות.

הם הזכירו את האדריכל והחוקר הירושלמי דוד קרויאנקר. קרויאנקר דיבר על ״שלושת הטעמים של ירושלים״ - רקמה פלסטינית, אריחים ארמניים וזכוכית חברונית. את שלושת האלמנטים האלו רצינו לשלב בצורה מרומזת כמוטיבים עדינים בבית.

3.jpeg
5.jpeg
4.jpeg
1.jpeg
2.jpeg
3.jpeg

ולכן, אריחים ארמנים שולבו במספר מקומות, בטיפטוף עדין כפרט לידיות האינטגרליות במטבח (בשילוב CNC המאפשר אוורור למגירות הרלוונטיות) ובדלפק הקפה הפונה אל הנוף הירושלמי.

האריחים לדלפק נבחרו על ידי המשפחה בפינצטה והאריחים למגירות בוצעו בהזמנה מיוחדת לפי מידה. הם נצבעו בעבודת יד עדינה בהתאם לבחירתנו. 

פרט.jpg
4.jpeg
6.jpeg
7.jpeg

רקמה פלסטינית שולבה בכריות פינת הישיבה (שנרכשו בשוק העיר העתיקה).

 
8.jpeg

הזכוכית הכחולה החברונית שולבה בהלבשת הבית באוסף מאופק של בקבוקים היושבים בין מדפי הספרים.

 
GIF-ארון-משקאות.gif

המרקם הירושלמי נכנס הביתה גם עם קיר הלבנים שבחרנו להשאיר as is ובתמונות נוף ירושלמי בצבעי מים שמקשטות את קירות הבית.

בנוסף, לדיירים אוסף אלכוהול מכובד שביקשו לתת לו במה. ואכן, ארון המשקאות בולט בצבעו השחור והחזית החצי-שקופה שלו שמרמזת על התוכן.

מיקומו באזור האכילה והאירוח מאפשר לכל ארוחה להיות מלווה במשקה מתאים בלי לטרוח יותר מדי. 

11.jpeg
10.jpeg

אחד דברים שגילינו בביקור הראשון שלנו היה שמתוכננת לדירה כניסה שניה עקב הוספת מעלית לבניין.

את הכניסה מהמדרגות הגדרנו כ״ראשית״ ותכננו עבורה מקום להתארגנות עם עבודת נגרות מותאמת. מקום ההתארגנות מאפשר תליית מעילים, רצועות של הכלבים, נעליים, מפתחות, דואר ועוד. 

כניסה המשנית מהמעלית קיבלה אף היא התייחסות. כדי שאם בכל זאת נכנסים ממנה, יהיה איפה להניח את המפתחות. שידת העץ ופרטי הנוי היו בבית עוד לפני השיפוץ ורק מוקמו מחדש. 

למשפחה היה חשוב שיהיה מקום לאכול בו ארוחות ערב משותפות בשגרה, ומספיק חלל כדי להוסיף שולחן נוסף בחגים לאירוח רב משתתפים. 

הספסל מאפשר יותר מקומות ישיבה מאשר כסאות בשטח הזה, והוא גם מקום לרביצה עם כוס יין וספר, או עבודה עם הלפטופ גם כשלא אוכלים.

 

6.jpeg

אם כבר ספסל ולא כסאות - למה שלא נוסיף שטח אחסון מתחתיו ונרוויח פונקציה נוספת באותו השטח.

12.jpeg

היתרונות בלגור בבית לפני השיפוץ

הדיירים יכולים ללמד את האדריכלים דבר או שניים ;)

אנחנו מקפידים לבקר באתר של כל פרויקט, ללמוד אותו, את הסביבה, את הפוטנציאל. אך אין מה להשוות ביקור, מעמיק ככל שיהיה, ממגורים במקום לתקופה ממושכת. המשפחה חיה בבית הזה מספר שנים וידעה לספר לדוגמא בדיוק מאיפה ומתי נכנסת השמש, או כמה ירוק ויפה יהיה העץ שמחוץ לחלון באביב. נו, בביקורנו החורפי, הוא היה נראה ערום וחשוף. 

בעזרת המידע החלטנו למקם בפינה זו דלפק שיהיה חלק מטקסי הבוקר של הדיירים: מקום לשתות בו קפה, לקרוא עיתון ולשהות עם הכלבים שלגמרי סימנו את הפינה כמועדפת עליהם.

14.jpeg

לפניי

13.jpeg

אחריי

חלונות המרפסת הסגורה הוחלפו על אף שהיו יפהפיים וירושלמיים באופיים, מאחר ולא אפשרו למלוא הנוף והירוק להכנס פנימה במבט אחד.

15.jpeg

חבל על כל ס״מ: ארונות המטבח תוכננו עד התקרה כדי ליצור מקומות אחסון ארוך-טווח.

GIFelementV.gif

אלמנט מארגן מרכזי לדירה.

ספרייה+ מולטימדיה + דלתות כניסה לחדרים+ אוורור חדר עבודה+ ארון יין+ פינת אוכל...

רהיט העוסק בהלחנה של נגרות לבנה, מסגרות שחורה וזכוכית משוריינת. שילוב של ישן וחדש, פתוח וסגור. 

כל אלה יצרו אלמנט מארגן המהווה קנווס המאפשר השתנות לאורך זמן, פשטות, פתיחות וקלילות. 

אלמנט מארגן אופציה א.jpg

ברהיט שולבו מגוון רב של מרקמים, כמו הקוים העדינים שבגב הספסל, הזכוכית המשוריינת, הנגרות החלקה והמסגרות.

ממול, על דופן המטבח, נחרט שיר של יהודה עמיחי (במקום שאת אוהבת) שהבעל רצה להקדיש בהפתעה לאשתו. החריטה מוטמעת ומשתלבת בחומר בצורה מרומזת ועדינה. כמעט קריצה סודית שרק מי שמכיר מזהה.

17.jpeg

המעבר בין החלק הפרטי לציבורי של הבית הוא דרך דלתות מסגרות עם זכוכית עמומה בסגירה מגנטית.

בניגוד לידיות שנרכשות בנפרד ומרגישות לנו כתותב, הידית עוצבה כחלק מעבודת המסגרות ובהתאמה לה. 

18.jpeg
8.jpeg

בפרויקט הזה היה חשוב לנו להטמיע את הקיים, הישן והמסורתי בעיצוב החדש כדי שלא ירגיש זר למשפחה. חוץ מעבודת הנגרות והמסגרות, כל הרהיטים הניידים בתמונה היו שייכים לדיירים עוד לפני השיפוץ. חלק נרחב מאופיו של הבית ששבה אותנו עוד בביקור הראשון מתבטא גם כאן. זו בעצם היתה מטרתנו הראשונה.

חלק מגופי התאורה המקוריים היו שייכים למשפחה ורק מוקמו מחדש ברחבי הבית.

למשפחה מערכת שמע וינטאג׳ (מגבר מנורות!) שהייתה חשובה ויקרה להם. רצינו שהאסתטיקה שלה תהיה חשופה. קיבלנו יעוץ ממומחה שמע כדי להגיע לגודל התיבה הנכון לרמקולים, גובהם וכיוונם.לרהיט המערכת קיצרנו את הרגליים, שהיו במקור גבוהות מדי לטעמנו. 

20.jpeg
GIFworkplace.gif

לא-חדר

חדר שהיה שייך לבת שלאחרונה עזבה את הבית (אבל עדיין חוזרת לבקר ולישון מדי פעם) הוסב לחלל רב תכליתי קטן ולא עמוס, עם פינת עבודה ומיטת אירוח.  בחרנו חציצה קלה במקום קיר אטום. חזית המסגרות מאפשרת לדיירים בחירה בין הצורך בפרטיות לרצון להיות חלק מהביחד מרחב הציבורי.

התנועה הריקה  בפרויקט היא מינימלית ופונקציונלית. דלת המסגרות באלמנט המרכזי מובילה אל חללי השינה והרחצה. 

תנועה ריקה.jpg
21.jpeg

הצד השני של האלמנט המארגן של החלל הציבורי, הוא ארון חדר ההורים.

דרך התשאול הראשוני (ומפגש פתיחת הדלתות) ידענו שהדיירים מעדיפים קיפול על פני תלייה. לכן רוב הארון תוכנן עם מדפים רדודים, ובקצה העמוק יש גם מקום לתלייה.

22.jpeg
23.jpeg
25.jpeg
26.jpeg
27.jpeg

מתוך רצון לייצר שפה אחידה וגם בגלל שהפרויקט רווי רעיונות ומספיק מגוון - עיצבנו את חדר הרחצה הנוסף בשפה וחומריות זהה לזו של חדר הרחצה של ההורים. 

GIFbathroom.gif