צילום פרוייקט: גדעון לוין
עיסוקנו העיקרי בדירה זו היה בחוויה ובטקס עבור כל חלל וחלל ודיוק הדירה עבור המשתמש בה. הדייר.
ניתנה לנו אפשרות לתכנן בהתאמה מדויקת למידותיו, הרגליו ורצונותיו שלו בלבד.
פונקציות וגדלים של חללים נבחנו מחדש ויושמו בפרופורציות ומיקומים שונים מהמקור בהתאם לסיפור החדש שנרקם עבורו.
תוכנית מכר לדייר (לפני)
תוכנית אחרי
חדר השינה, בדרך כלל החדר האינטימי ביותר בבית ומרוחק מהאזור הציבורי, מוקם כאן בצמוד לכניסה.
במקום קירות אטומים סטנדרטים הוא סגור בוויטרינה שקופה עם וילונות. כך מבואת הכניסה שצמודה אליו מרגישה מרווחת ופתוחה ולמעשה, כך היא הופכת לשימושית. בעת אירוח (או בלאגן) הווילונות נסגרים ועדיין נותרת מחיצה אשר מעבירה אור (מסויים) ותחשה למקום, במקום קיר ארוך ולבן.
במקום קירות
קופסא מחליפה את כל הקירות הפנימיים בבית, יוצרת מחיצה ומשמשת לפונקציות רבות:
כלפי חדר השינה זהו ארון בגדים, אשר ממשיך גם מעבר למחיצת הזכוכית, שם הוא משמש כארון כניסה.
ההמשכיות של הארון מכיוון זה מעבר למחיצה מרחיבה תפיסתית את חלל החדרים הגובלים בו ומחזקת, עם הזכוכית, את תחושת המקום במבואה.
כלפי המטבח הקופסא מתפקדת כיחידה גבוהה הכוללת מזווה ומקרר, ובהמשך כלפי הסלון, היא משמשת כארון טלוויזיה ומדפים דקורטיביים.
הקופסא מגיבה לקורות שנפגשות עמה ומתייחסת אליהן.
חדר הרחצה
חדר הרחצה קיבל משמעות שונה מהמקובל.
הוא הפך לחדר עם שתי חלוקות פנימיות: חלל יבש וחלל רטוב,
אזור פתוח ומאוורר ואזור סגור וחם.
דלת מסגרות מובילה מחלל המבואה אל האזור הפתוח והיבש.
כאן, אל מול חלון גדול מוקם ארון הכיור ומתחתיו מכונת כביסה ומייבש.
נוצר משטח רחב ידיים שנועד לקיפול וטיפול בכביסה ולשטיפת פנים וידיים שלא כמקובל, מול האור והנוף והאוויר ולא בחלל הסגור בו בדר"כ אנחנו נשטפים.
ממול אזור הרחצה והכביסה תוכנן ארון קיר גדול וצהוב שמוסיף לתחושה המוארת והנעימה שבחדר.
מקטע תוכנית אזור רחצה
חתך אזור רחצה
דלת מסגרות נוספת מובילה אל האזור הרטוב. האזור הזה מחליף את חלל הרחצה המוכר לנו: פה אין מקלחון צפוף (ואפילו אם הוא 90*90 או יותר)
אלא חלל אחד רטוב גדול שמכיל את הפונקציות ה"רטובות" והפרטיות. ומאפשר רווחה ונוחות בכל אחת מהן. מאפשר להתנגב בו ולצאת אל החלל הבא.
הדייר, עובד הרבה מהבית, אך אינו נדרש לחלל עבודה נפרד. להפך, הוא ביקש שתהיה אפשרות לעבוד ולהסתכל בטלוויזיה בו זמנית. בהתאמה, פינת העבודה מוקמה בקצה החלל הציבורי, במה שהיה בעבר מרפסת שנסגרה, וכך, הוא יכול ליהנות מהרווחה שבחלל הגדול ולא לעבוד בחדר קטן. הוא יכול לצפות בטלוויזיה או לארח ולהכין קפה בחלל אחד רב שימושי: סלון- מטבח- ח.עבודה- פינת אוכל- סיפריה.
המטבח אינו מרכז הבית כאן, הדייר לא מרבה לבשל ולא נדרשו שטחי אחסון גדולים. ארונות נמוכים עם משטח עבודה לבן מתפרשים לאורך החזית, הפתוחה כלפי חוץ, רוב הזמן משמשים כרקע וכרהיט לכל דבר. משטח העבודה מתחיל כאי הצופה אל הנוף וכחלק אינהרנטי מהסלון וממשיך לכיוון פינת העבודה, שם הוא הופך פונקציונלי יותר. על מנת לסמן הפרדה ויזואלית בין מטבח לסלון נבחר ריצוף שונה. הפרקט שמחפה את כל הבית הוחלף כאן לפס של אריחי קרמיקה מעוטרים.
פס הריצוף הזה מתזכר את קו המרפסת ההיקפית שהיתה כאן בעבר.
מכיוון שבעל הבית מארח רק לעיתים רחוקות אין כאן שולחן אוכל מסורתי.
הדלפק במטבח משמש כמקום לקפה של בוקר או ארוחה קלה.
שולחן האוכל, ממוקם במבואה וביומיום הוא מקופל לידי דלפק דקיק המשמש כמקום למפתחות, דואר וטקס הכניסה.
בזמן אירוח הוא נפתח והופך את חלל המבואה למקום לאכול בו. שולחן אוכל ל-6 סועדים אשר כסאותיו נאספים מכל חלקי הבית.
השולחן במצב פתוח משמש לאכילה
השולחן במצב מקופל משמש כדלפק כניסה
רוצים להציץ לכתבות על הפרויקט? לחצו על הלינקים :)
